למה פוליטיקאים מצביעים נגד עצמם? ואיך זה קשור ליכולת שלך להשיג יעדים?

לפני כשלושה שבועות הכנסת "התאבדה". הנושא נטחן עד דק בתקשורת ואין לי כוונה לחזור על כך. וגם לא להתעסק בפוליטיקה. אני מעדיף להתרכז בשאלה: מה עבר בראשם של אלו שנמצאים בסוף רשימת הליכוד? למה הם הצביעו בעד פיזור הכנסת בידיעה שהם כנראה לא ייבחרו בשנית?

אמרו עליהם שהם פחדנים. שנתניהו מטיל עליהם מורא. אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שהם קיבלו החלטה נכונה. גם אני במקומם הייתי מצביע אותו הדבר.

למה? הנה התשובה:

מה שעמד לנגד אותם אנשים היא בחירה בין שתי אפשרויות גרועות: להצביע בעד פיזור הכנסת ולסיים את הפרק הפרלמנטרי הקצר שלהם, או להצביע נגד הסיעה ולהסתכן בסנקציות.

לכאורה, כאשר אנו עומדים בפני שתי אפשרויות גרועות, עלינו לבחור באפשרות הגרועה פחות. במקרה הנוכחי: הצבעה נגד פיזור הכנסת. מה הכי הרבה שיקרה? יכעסו עלינו? יענישו אותנו? האפשרות השנייה – שבה לא נהיה כלל בכנסת – נראית גרועה בהרבה.

אני כותב לכאורה, כי הרי אף אחד לא הצביע כך. ולא, הם לא טיפשים ולא מפחדים מנתניהו (טוב, אולי הם כן, אבל זה לא רלוונטי כאן). הם עשו שיקול אחר. לשיקול שעשו קוראים בקבלת החלטות: הטיית זמן. הטיית זמן בקבלת החלטות פירושה שהרווח והמחיר של ההחלטה לא מתקבלים באותו הזמן. מטבע הדברים יש לנו כאן שתי אפשרויות: רווח תחילה ואח"כ המחיר, או המחיר תחילה ואח"כ הרווח, כאשר עדיף כמעט תמיד לשלם מחיר תחילה ורק אח"כ ליהנות מהרווח. וזה מה שהם עשו.

נניח שהיו מצביעים נגד, וגם היו מצליחים למנוע את הפיזור. ונניח שהנשיא היה מטיל על אדם אחר בליכוד להרכיב ממשלה, או יותר גרוע (מבחינתם) – על גנץ. הם היו מרוויחים כמה שנים כחברי כנסת, אבל הם היו מצורעים. הסיכוי לעשות משהו אפקטיבי היה נמוך, ובסוף היו זורקים אותם. הסיכוי שלהם להיבחר שוב לליכוד, או לכל מפלגה אחרת היה אפסי.

לעומת זאת, ההצבעה שלהם בעד פיזור הכנסת פוגעת בהם מידית – עוזבים כפי הנראה את הכנסת, אבל ממצבת אותם כשחקנים קבוצתיים אטרקטיביים בעתיד – הם מצביעים עם הסיעה, גם כשזה נוגד את האינטרס האישי שלהם – יושרה נדירה אצל פוליטיקאים. ולכן, יש סיכוי שהקריירה הפוליטית שלהם תאיץ מחדש בעתיד. אולי אף במפלגה אחרת.

עד לכאן קבלת החלטות, ועתה להשגת יעדים: אם יש לי יעד שאותו אני רוצה להשיג, ומונחת לפני דילמה, השאלה המרכזית שאני צריך לשאול את עצמי היא: איזו החלטה שאקבל תקדם אותי אל היעד, ואיזו לא, ולבחור בהחלטה שמקדמת.

אז, אם אותם אנשים רק רצו להיות חברי כנסת מבלי להתקדם, או לעשות פעילות כלשהי – הם כבר שם. הם חברי כנסת. אבל אם הם רוצים יותר, אין להם ברירה אלא לשחק את המשחק הקבוצתי, גם אם הוא לוקח אותם כרגע לאחור. כי ההחלטה ההפוכה תסיים להם את הקריירה.

וכרגיל אצלי, הפוסט הזה הוא לא באמת על פוליטיקה, אלא על קבלת החלטה נכונה, שתקדם אותנו אל עבר הדבר אותו אנחנו רוצים להשיג. לעיתים, עלינו לקבל החלטה הכוללת תשלום מחיר כדי שנצליח להתקדם. הכי קל זה לבחור ברווח מיידי. אבל בחירה ברווח מיידי עלולה לא רק לפגוע בנו, אלא גם לקבע אותנו למקום שממנו אנחנו רוצים לצאת.